הנה סיפור אמיתי, שנדון לאחרונה בבית המשפט, המראה מה קורה כאשר מנסים ומצליחים לפתור משבר, אך נכשלים בהבנת הפתרון.
סיפור המקרה:
1. יבואן ישראלי הזמין משלוח ערמונים טריים מספק זר. המטען הוזמן בתנאי F.O.B איזמיר, והתשלום היה בתנאי CASH AGAINST DOCUMENTS. המטען הוטען באיזמיר, והוצא שטר מטען נקי לפקודת הנשגר – בנק אינווסטק, באופן שהיבואן היה אמור לשלם לבנק ובתמורה הבנק היה מסב את השטר לפקודתו.
2. המטען הגיע לנמל חיפה ללא שטר המטען, והספק החליט לשלוח את שטר המטען המקורי, באמצעות דואר שליחים. בעקבות אי הידיעה, כמה זמן ייקח לשטר המטען להגיע, ולאור העובדה כי מדובר היה במטען מתכלה, אשר כל עיכוב בשחרורו גורם לו לנזקים, נוהל מו"מ בין הצדדים ובסופו סוכם לאפשר ליבואן לקבל את הבעלות והחזקה במטען ללא שטר המטען המקורי, ומבלי שהיבואן ישלם עבור הסחורה לפני שחרורה. בהמשך סירב היבואן לשלם עבור הסחורה והספק הגיש תביעה כספית כנגד היבואן.
3. הספק טען כי הסחורה שוחררה לידי היבואן מתוך אמון והיבואן לא שילם תמורתו. היבואן טען, מנגד, כי הוא הודיע לספק על ביטול העסקה מאחר והסחורה ככל הנראה התקלקלה עקב השהות במכולה בתנאי חום, לאור העיכוב בשחרור המטען שנגרם כתוצאה מהעדר שטר מטען מקורי, ובתגובה להודעה זאת על ביטול העיסקה הודיע הספק (כך לטענת היבואן) כי הוא מוכן להעביר את המטען ליבוא ללא תשלום בעסקת קונסיגנציה, באופן שהיבואן ישלם רק לאחר שיווצר הפרש בין התמורה שתתקבל לבין ההוצאות הכרוכות בעסקה, לרבות תשלומי המכס. היבואן טען כי מאחר והעסקה הסתיימה בהפסד, לא היה הספק זכאי לתשלום.
4. סיכום ביניים: בין הצדדים התקיימה מחלוקת עובדתית חזיתית בשאלת תנאי ההתקשרות החדשה, ובית המשפט נדרש להכריע בשאלה זאת.
פסק הדין:
5 .בית המשפט קיבל את גרסת היבואן. בית המשפט הגיע למסקנה זאת הן מחומר הראיות שהיה לפניו והן מההגיון הכלכלי: אין חולק על כך שתנאי התשלום בעיסקה המקורית היו CASH AGAINST DOCUMENT ואילו בפועל המטען שוחרר, בהסכמה, ללא תמורה. בית המשפט קבע כי ניתן להסביר שינוי דרסטי זה בתנאי התשלום, רק לאור שינוי כללי של העיסקה – מעיסקת מכר רגילה לעיסקת קונסיגנציה.
6. בית המשפט נעזר בעובדה נוספת והיא שגם לאחר שהמטען שוחרר לידי היבואן לא פעל הספק לקבל לידיו כל אמצעי תשלום שהוא או התחייבות, ואף לא שלח נציג על מנת שיבחן את הנזק לסחורה. גם התנהגות זאת מטה את הכף לטובת גרסתו של היבואן.
7. בית המשפט קבע כי מאחר והתביעה הייתה אך ורק לקבלת תשלום לפי העסקה המקורית, ולא לקבלת תשלום חלופי כלשהו, אין מנוס מדחיית התביעה לחלוטין.
פרשנות:
8. יש לשים לב להפרדה בין מועד העברת הסיכון לבין מועד העברת הבעלות: העובדה כי העסקה הינה מסוג FOB מלמדת רק על מועד העברת הסיכון. העברת הבעלות (הזכות הקניינית), נגזרת מצורת התשלום, וממעורבותו של בנק בהליך התשלום (במקרה זה CASH AGAINST DOCUMENT).
9. ניתן לראות את החשיבות הרבה לכך שיהיה תיעוד של שיחות, מכתבים, הודעות וכד`, כאשר משתבשת עסקה, שכן ברגע שקורים שינויים בעסקה המקורית, אם אין תיעוד, קשה להוכיח מה התנאים החדשים עליהם הוסכם. במהלך עסקים, אנשים נוטים למצוא פתרונות ולהסכים הסכמות על מנת לפתור את הבעיות שנותרו, ושוכחים שאחר כך ייתכן ויהיה צריך ליישב סכסוך.
10. מומלץ, גם אם בטוחים בצדקת התביעה המרכזית, לתבוע סעד / סכום חלופי. ייתכן, שאילו הספק היה טוען שמגיע לו, לחילופין, תשלום בגובה עלות הטובין, או תשלום הגיוני אחר במקרה שהגרסה בדבר עסקת הקונסיגנציה תתקבל, היה הספק מצליח לקבל פיצוי זה, שכן שינוי העסקה אין משמעותו בהכרח אי תשלום מוחלט לספק.
ת"א (חי`) 8900/03 EGE KESTANCILIK נ` מאנקו יבוא מזון בע"מ
